אודות הפרויקט
פרויקט מחשב"ה (מהלכים מעודדי חשיבה בהוראת המתמטיקה) נועד לחשוף מורי מתמטיקה להוראה מעודדת חקירה. הפרויקט מתבסס על גישות להוראה-למידה של מתמטיקה, ביניהן "חמש הפרקטיקות לניהול דיונים מתמטיים פוריים בכתה" (Smith & Stein, 2011), "שיח מחויב" (Accountable TalkTM) והגישה הקומוגניטיבית של ספרד (2008). בשנים 2020-2024 עבד פרוייקט מחשב"ה במתכונת של קהילות מורים לומדות (קהילות מחשב"ה למאה ה-21). קהילות אלו עסקו בפיתוח אוריינות מתמטית ובאופן שבו מורים יכולים לעודד המשגה מתמטית גבוהה, יחד עם התמודדות של תלמידים עם בעיות מורכבות. אנו מאמינות כי קהילות מורים הן הדרך האפקטיבית ביותר לייצר ידע חדש בקרב מורים, בהסתמכות על נסיונם העשיר בכתה, בשילוב המומחיות המגיעה מתוצאות מחקרים שמביא אתו הצוות המחקרי פדגוגי המוביל את התכנית.
פרופ' עינת הד-מצויינים, "הטכניון" – ראש התכנית:
"הפרקטיקות האלה, ששומרות את התלמידים שלנו במצב של חשיבה,
מבוססות על ניסיון מעשי ומחקרי רב שנים. בשיעורים שהקלטנו וחקרנו
בשנים קודמות, ראינו גם תלמידים שלא חושבים רוב הזמן של השיעור,
אנחנו משערות שיש לזה קשר ישיר לתוצאות המאכזבות שיש בפיזה, שכן
בעיות פיזה מחייבות ברובן חשיבה ומתן משמעות. אי אפשר להסתפק
רק בטכניקה. לאור זאת, יש בקרב המורים התעוררות והבנה שצריך
ללמד את התלמידים לחשוב במהלך השיעורים.
אבל – למדנו ואנחנו גם יודעות שפיתוח פרקטיקות יכול להיעשות אך ורק
בשיתוף המומחיות של מורים מנוסים, לאור ההיכרות שלהם עם הכיתה
שלהם. כל כיתה היא ייחודית והאתגרים העומדים בפני מורה בכיתה הם
מורכבים מאוד וכאלו שאף חוקר או גורם מבחוץ לא יכול לומר בדיוק מה
לעשות לגביהם.
לכן אנחנו מאמינות שמומחיות בפיתוח חשיבה היא דבר שניתן לפתח אך
ורק ביחד עם המורים. היא לא משהו שניתן להנחית מבחוץ.
קהילה מקצועית לומדת היא המסגרת האופטימלית בעינינו לפיתוח
פרקטיקות גמישות, כאלה שמצד אחד לוקחות בחשבון עקרונות
תיאורטיים שנלמדו מתוך מחקרים אך מצד שני גם ישימות ופשוטות
להפעלה בכיתה."
פרופ' טלי נחליאלי, מכללת "לוינסקי" לחינוך – מנהלת הקהילות וההדרכה:
"נקודת המוצא שלנו היא שכל תלמיד/ה יכול לחשוב וזכאי לקבל
הזדמנות לחשיבה בכיתה, והתפקיד שלנו הוא ליצור את ההזדמנויות
האלה. מחקרים מראים שבחירת משימות מאתגרות חשובות ליצירת
הזדמנויות המעודדות חשיבה, אבל הן לא מספיקות. אז מה צריך
לעשות כדי לעודד חשיבה? איזה פרקטיקות הוראה נכון להפעיל לשם
כך?
במסגרת קהילות המורים נכיר פרקטיקות להוראה שמהוות כלי מעשי
לקידום החשיבה של כלל התלמידים בכיתה הישראלית ויחד נפתח
פרקטיקות המתאימות לכיתה של כל אחת ואחד. בנוסף, נתנסה
בפרקטיקות אלה בכיתה, נבחן את השימוש בהן ונשפר אותן.
לדוגמה:
פרקטיקה להובלת דיונים – פרקטיקה הכוללת את בחירת
המשימה כך שתאתגר את הלומדים אך לא תעבור להם מעל
הראש, ואת תכנון העבודה של התלמידים בקבוצות שמתבססת
על זיהוי מראש של תשובות אפשריות של התלמידים למשימה.
במהלך השיעור, הפרקטיקה מתייחסת לניהול העבודה בקבוצה
באופן שיחזק את ההתמודדות של התלמידים עם האתגר שכרוך
במשימה. הפרקטיקה מתייחסת גם באופן מפורש לאיסוף
הרעיונות לגבי הפתרונות האפשריים באופן שיאפשר תכנון וניהול
מושכל של הדיון שידגיש את ההמשגה המתמטית.
פרקטיקה ספציפית יותר מתייחסת לכלים לניהול שיח מחויב.
מטרתה לאפשר למורה ליצור מסגרת השתתפות שבה התלמידים
לוקחים אחריות על פתרון הבעיה. הפרקטיקה כוללת מהלכי
דיבור ספציפיים שמעודדים את התלמידים לנמק את מה שהם
אומרים, להעמיק את החשיבה ולהקשיב אחד לשני.
